חקלאות, טבע עירוני וים

רוצים לגדל ירקות במרפסת?

אפשר לגדל ירקות בבית גם בלי לצאת ממנו, מספיק שיש מרפסת או אדן חלון עם שמש מלאה. לצורך הכנת השתילים, נשתמש בירקות, בשורשים, בקטניות ובתבלינים שיש לנו בבית החל בשלב הפרדת הזרעים וייבושם ועד קטיף הירקות.

למדריך המלא לגידול ירקות בבית 

למדריך לגידול ירקות חורף בבית

רשימת זרעים ופקעות מומלצת 

קניתם.ן צמח במשתלה, כדי לאפשר לו להתפתח ולגדול יש להעביר אותו למיכל גדול יותר. איך מעבירים את הצמח למיכל הקבוע שלו?

לסרטון הדרכה לשתילה נכונה

יש לכם.ן זרעים בבית? כדאי לוודא שהם מתאימים לעונה הנוכחית.

לסרטון הדרכה לזריעה נכונה

אחת הדרכים להרבות צמחים כך שנקבל צמח זהה לצמח האם היא לייחר אותם. ייחורים היא הדרך הנוחה לשכפל צמח שאהבנו וצלא את הבית בלי ללכת למשתלה. (שימו לב, לא כל צמח אפשר לייחר)

לסרטון הדרכה להכנת ייחורי

מרפסת אקולוגית

כיצד נהפוך נוכל לתמוך בטבע עירוני?

פעילות בחצרות פרטיות

הרשות לאיכות סביבה וקיימות מסייעת ליוזמות תושבים גם בחצרות הפרטיות של בניינים. בסתיו האחרון ערכנו זריעת פרחי בר והטמנת פקעות בשיתוף התושבים בחצרות בניינים ברחבי העיר . כמו כן, ביזמת תושבי השכונה ובשיתוף העירייה בט"ו בשבט 2020 ננטעו בחצרות בניינים בשכונת בבלי כחמישים עצי פרי ארצישראליים: שקד, רימון, לימון, תות, שיזף, תאנה, זית ועוד

מדובר בהפנינג הנטיעות השכונתי הגדול ביותר שהתקיים בו זמנית ב50 חצרות ע"י דיירי הבניינים המשתתפים בפרויקט ובהובלת תושבים והמרכז הקהילתי.

עצי הפרי שנבחרו מסייעים להפחתת זיהום אוויר, להצללה, למזון בריא ונגיש, ומסייעים למינים מקומיים של חי וצומח לשגשג.

חצר אקולוגית

כיצד נהפוך את חצר הבית למרחב שהייה נעים התומך בטבע המקומי ומסייע לחלחול מי הגשמים?

חקלאות עירונית

שנת הטבע בעיר

 חגיגות ט"ו בשבט השנה נפתחות בסימן של עשור חדש בעיר!
כחלק מחיזוק המערכת האקולוגית בעיר, עיריית תל אביב-יפו התחייבה לנטוע 100,000 עצים עד לשנת 2030 !
פעולות אלה ועוד הן חלק מתכנית פעולה מקיפה להתמודדות עם שינויי האקלים. 
לפרטים נוספים: מוזמנים לקרוא עוד בנושא- התכנית המפורטת.
למה עצים?
עצים בוגרים מצמצמים את תופעת "אי החום העירוני"
ממתנים את השפעות שינויי האקלים
מפחיתים את הטמפרטורה בסביבתם עד כ- 4 מעלות!.
 
 
לקראת ט"ו בשבט, ריכזנו עבורכם מספר עובדות על חשיבותם של העצים והמלצות לפעילויות ברוח הקיימות.
 

גינות קהילתיות

גינה קהילתית היא שותפות של קבוצת אנשים, המאמצים ומטפחים שטח פתוח נבחר בעיר. הגינה הקהילתית יוצרת קשרים בין תושבים ומצמיחה פעילות קהילתית סביב מטרה משותפת.

האופי והמבנה של הגינה נקבעים על פי הרצונות והצרכים של גרעין הפעילים בה.

היא יכולה להיות מבוססת על מגוון של צורות גידול: גינה המשמשת בית גידול למגוון מינים של בעלי-חיים, ערוגות אישיות ו/או משותפות של ירקות, פרחים ותבלינים, בוסתן עצי פרי ו/או נוי עם שבילים וספסלים, או שטח בר שהתושבים לוקחים אחריות על טיפוחו.

הגינות מתבססות על עקרונות אקולוגיים, שתילת צמחייה אנדמית החוסכת במים ועמידה יותר בפני מזיקים, טיפול בגינה המבוסס על חומרים ידידותיים לסביבה, ללא שימוש בכימיקלים, וייצור קומפוסט מהפסולת האורגנית שמצטברת בגינה.

עיריית תל-אביב-יפו מסייעת לקבוצות תושבים להקים גינה קהילתית, נותנת תמיכה מקצועית ותשתית מתאימה.

 

איך מקימים גינה קהילתית?

  1. קבוצת תושבים מתגבשת על מנת להקים גינה קהילתית ובוחרת נציג שיהיה בקשר מול העירייה.
  2. הקבוצה מאתרת שטח מתאים ומסמנת אותו.
  3. נציג התושבים פונה אל רכזת חקלאות עירונית במייל greenblatt_s@.tel-aviv.gov.il בבקשה לסיוע להקים גינה קהילתית.
  4. לאחר בירור עם הגורמים הנחוצים בעירייה לגבי השטח המבוקש, תיקבע תוכנית עבודה משותפת לתושבים ולעירייה, הכוללת גם את הסיוע העירוני המתאים, ויהיה אפשר להקים את הגינה.
  5. לאורך כל תקופת ההקמה ואחריה תקבל הקבוצה סיוע והדרכה מהעירייה.
  6. על הקבוצה לפעול בשטח בתיאום מלא על פי נוהל עירוני לגינות קהילתיות.
מה תוכלו לקבל מהעירייה לטובת הקמת גינה קהילתית?

העירייה תספק הדרכה וליווי מקצועי, אישור שטח לפעילות, מקור מים והשקיה, צמחיה בהתאם למלאי המשתלה העירונית וכלי עבודה בסיסיים, כמו גם נקודות איסוף גזם עירוניות מוגדרות ומסודרות על מנת שלא יתערבבו עם פסולת. בהתאם לצורך תספק העירייה קומפוסטר למיחזור זבל אורגני.

לנוהל הקמת גינות קהילתיות

יער המאכל דרום תל אביב-יפו

'יער המאכל דרום תל אביב' בפארק החורשות, יער המאכל העירוני הראשון בישראל – החל כיוזמה אזרחית והוקם בשיתוף עיריית תל אביב-יפו, על ידי ועבור תושבי הסביבה מאז 2015.

 קבוצת הפעילים הראשונה עברה הכשרה מקצועית בקורס ייחודי שלימד את עקרונות התכנון, הקמה, ותחזוק של יער מאכל על כל היבטיו.  

ביער מעל 40 סוגים של עצים ושיחי מאכל, ערוגות ירק עונתיות, צמחי תבלין ומרפא. 

טבע עירוני

אירועי זריעה ושיקום הטבע העירוני

תל-אביב-יפו התברכה במגוון משאבי טבע המאפשרים לתושבים ולמבקרים ליהנות מהקרבה לטבע גם באזורים הסואנים ביותר.

הנחלים הגדולים ירקון ואיילון, חוף הים והשטחים הפתוחים הגדולים נושאים עימם מגוון של ערכי טבע, תצורות נוף, צומח ובעלי חיים.

בעונת הסתיו מקיימת עיריית ת"א-יפו בשיתוף התושבים, פעילויות זריעת צמחים מקומיים כגון חצבים, תורמוסים, כלניות ועוד, באתרי טבע עירוניים קיימים וחדשים (בריכת החורף צפון, נחל פרדסים, ראש ציפור, פארק החורשות, ברכת חורף דרום ועוד)

באביב מתקיימים בשטחים הזרועים סיורי פריחה, בהם התושבים נהנים מעמל כפם וממגוון הצומח והחי

ים

תוכנית הדגל הכחול

"הדגל הכחול" נמצא בכל חופי תל אביב-יפו. הוא מהווה תו איכות המוכר בעולם בתחום איכות הסביבה, המוענק לחופים, למרינות ולמפעילי סירות תיירותיות בנות קיימא.

על מנת להיות זכאים לדגל הכחול, יש לעמוד בקריטריונים מחמירים בתחומי איכות המים, ניהול סביבה, חינוך ומידע סביבתי, בטיחות, נגישות ועוד: הקריטריונים של הדגל הכחול לחופים, מרינות וסירות.

ברמה הבינלאומית מופעלת תוכנית הדגל הכחול ע"י ארגון FEE – Environmental Education The Foundation for ובארץ ע"י עמותת אקואושןEcoocean) ), המקדמת את שימור הסביבה הימית והחופית.     

מתוך דבריה של מנהלת תוכנית הדגל הכחול ב FEE Sophie Bachet Granados:

"אנו מחנכים להגן. להגן לא רק על הסביבה שלנו אלא על האנשים שחיים בה, על הקהילות התלויות בה, על העסקים שמרוויחים ממנה ועל המערכות האקולוגיות שנשענות עליה! "

בעולם קיימים כ 4,664 חופים ומרינות הנושאים את הדגל הכחול ב 46 מדינות.

בישראל, מתוך 156 חופים מוכרזים, 51 חופים ו 2 מרינות הנם בעלי דגל כחול.

בתל אביב-יפו, כלל החופים המוכרזים והמרינה מניפים דגל כחול מצפון לדרום: צוק צפון, צוק דרום, תל ברוך, מציצים, נורדאו-נפרד/דתיים, הילטון, גורדון, פרישמן, בוגרשוב, ירושלים, אביב, צ'ארלס קלור, גבעת העלייה.

מה תמצאו בחופי הדגל הכחול ולמה כדאי לבחור בחוף זה ברחצה הבאה?

חופים אשר קיבלו את תו האיכות של הדגל הכחול מספקים הנגשה לכלל המתקנים, איסוף ומחזור אשפה, שירותים ורחצה, מי שתיה, שירותי הצלה ועזרה ראשונה. בנוסף, בחופי הדגל הכחול תוכלו למצוא שלט הסברה מטעם התכנית ובו מידע בנושא: איכות המים, המערכת האקולוגית בחוף וקרבתו, דרכי הגעה ופעילויות חינוכית המתקיימות בנושא. 

אחת הדרכים לעורר מודעות סביבתית בנושא שימור הים והחוף, הינה באמצעות תכנית חינוכית והסברתית אותה מובילה הרשות לאיכות הסביבה וקיימות של עיריית תל אביב-יפו. התכנית כוללת פעילויות מגוונות כגון: הרצאות וסיורים לקהל הרחב, הטמנת פקעות וזריעה של פרחי בר בסביבה ימית לתלמידי בית הספר והקהילה, שעת סיפור לילדי הגן, פרויקטים אזרחים להפחתת פסולות, ניקוי חופים בשיתוף הקהילה ותלמידי בתי הספר המתגוררים באזור החוף ועוד רבים נוספים.

התכנית מנוהלת על ידי אגף החופים של עיריית תל אביב-יפו, בשיתוף הרשות לאיכות הסביבה וקיימות עיריית תל אביב-יפו. לדף אגף החופים תל אביב- יפו באתר העירייה.

כך תוכלו לזהות את חופי הדגל הכחול:

דילוג לתוכן